אומגה 3

הביטויים שאנו מכירים בבריאה - חמשת החושים, המציאות הממשית של הבריאה וכו’ - כל אלו אינם אלא עולם של רצון, אין כאן עולם אחר. מעבר לזה - אין לנו כל תפיסה. אלא שישנו רצון שאנו משיגים אותו בצורה של מחשבה, ישנו רצון המושג אצלנו בצורה של ראיה, וישנו רצון שאנו משיגים אותו בצורה של שמיעה ודיבור, אבל באמת אנו עוסקים רק ברצון! ולא כמו התפיסה הפשוטה שאחרי הרצון ישנן ט’ מדרגות מתחתיו, אלא כל אלו הם גילויי הרצון כמות שהוא, רק שהם אופנים של התראות הרצון. ממילא, לעולם אין לנו עסק בממשות האמיתית. יש לנו עסק עם כח הנקרא רצון, שהוא השורש של הכל [''כשעלה ברצונו''].
HTML clipboard

המאמר מתוך הספר אש האמונה - נר לרגלי הרב לוגסי

אש האמונה - הרב לוגסי, ספר אש האמונה מאת הרב יעקב ישראל לוגסי - ספר לחיזוק האמונה

תיק לספר תורה

אם אתה רוצה ספרי קודש תוכל לעיין בקישור הבא חנות של ספרי קודש

מהו ענין ”עבור נשמה” שמתעברת נשמת צדיק באדם כדי לסיעו בעבודת ה’, והאם יש לצדיק המעבר באדם רוח מזה או לא, וכמו כן כאשר במקום לתקן מקלקל האדם האם נזוקת נשמת הצדיק שנתעברה בו או לא, ועוד כמה פרטים בענין עבור נשמות?

כָּתַב הַבֶּן אִישׁ חַי בְּסִפְרוֹ ”דַּעַת תְּבוּנָה”:

מַה שֶּׁהִזְכִּיר הָרַב עִנְיַן עִבּוּר נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים לְסַיֵּעַ לָאָדָם בַּעֲבוֹדַת ה’ וְיֵשׁ לוֹ לְשָׁמְרָם בְּקִרְבּוֹ לְבַל יָסוּרוּ מִמֶּנּוּ בְּחֶטְאוֹ מְבֹאָרִים הַדְּבָרִים הֵיטֵב בְּדִבְרֵי הָאֲרִ”י שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים הַקְדָּמָה ב’ קי”ח עמ’ ב’ ג’: וְהִנֵּה עִנְיַן הָעִבּוּר הוּא לִשְׁתֵּי סִבּוֹת הָאֶחָד הִיא כִּי עַל יְדֵי עִבּוּר נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק בָּאִישׁ הַזֶּה תְּתֻקַּן נֶפֶשׁ הָאִישׁ הַזֶּה, וְתִזְדַּכֵּךְ כְּדֻגְמַת עֶרֶךְ נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק הַהוּא, וְעַל יְדֵי כָּךְ תּוּכַל לַעֲלוֹת בָּעוֹלָם הַבָּא בְּמַדְרֵגַת מַעֲלַת הַצַּדִּיק הַהוּא כַּנִּזְכָּר, כִּי הַצַּדִּיק הַהוּא יַעַזְרֵהוּ וִיסַיְּעֵהוּ לְהוֹסִיף מִצְווֹת וּקְדֻשּׁוֹת יְתֵרוּת, וְהִנֵּה סִבָּה זוֹ הִיא לְצֹרֶךְ הָאִישׁ הַזֶּה, עוֹד סִבָּה שֵׁנִית לְתוֹעֶלֶת הַצַּדִּיק עַצְמוֹ הַמִּתְעַבֵּר בּוֹ, כִּי כֵּיוָן שֶׁהוּא מְסַיְּעוֹ לְהוֹסִיף מִצְווֹת וְתִקּוּנִים - נוֹטֵל אַף הוּא חֵלֶק בָּהֶם, וְזֶה סוֹד מ”ש ז”ל ”גְּדוֹלִים צַדִּיקִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִיתָתָם זוֹכִים לְבָנִים” וְכוּ’, כִּי הוּא מְזַכֶּה אֶל הָאִישׁ הַזֶּה וְנַעֲשֶׂה לוֹ כְּאָב לְהַדְרִיכוֹ וּלְסַיְּעוֹ וְזוֹכֶה בִּשְׁבִילוֹ כַּנִּזְכָּר.

וְדַע כִּי הַצַּדִּיק הַזֶּה כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס בּוֹ לְסַיְּעוֹ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ בְּסוֹד הָעִבּוּר כַּנִּזְכָּר וְלֹא בְּסוֹד גִּלְגּוּל לָכֵן הוּא קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד, כִּי אִם הָאִישׁ הַזֶּה יַעֲשֶׂה מִצְווֹת - נוֹטֵל נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק הַמִּתְעַבֵּר חֵלֶק בַּשָּׂכָר הַהוּא וְזֶה סוֹד מ”ש ז”ל: ”כִּי הַצַּדִּיק נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן”, וְהָבֵן סוֹד הֶעָמֹק הַזֶּה וְאֵין עַתָּה עֵת לְהַאֲרִיךְ בּוֹ.

אָמְנָם אִם יַרְשִׁיעַ הָאִישׁ הַזֶּה אֵין לַצַּדִּיק הַהוּא שׁוּם עֹנֶשׁ וְהֶפְסֵד עִמּוֹ, יַעַן כִּי הוּא אֵינֶנּוּ מִתְעַבֵּר בּוֹ רַק לְהֵטִיב אֵלָיו וְלֹא לְהָרַע לוֹ, וְאַדְּרַבָּא אִם הָאִישׁ הַהוּא חוֹזֵר בּוֹ מֵאֲשֶׁר תִּקּוּן לְהֵטִיב כְּלוֹמַר אִם יְקַלְקֵל זֶה מַעֲשָׂיו - אָז הַצַּדִּיק הַהוּא נִפְרָשׁ מִמֶּנּוּ וְהוֹלֵךְ לוֹ, טַעַם הַדָּבָר הוּא בַּמֶּה שֶּׁנִּתְבָּאֵר כִּי סוֹד הָעִבּוּר הוּא בַּחַיִּים שֶׁל הָאָדָם וְאֵינֶנּוּ דָּבוּק וְנִקְשָׁר עִם גּוּף הָאָדָם כְּמוֹ הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָאָדָם עַצְמוֹ בַּגִּלְגּוּל שֶׁנִּכְנְסָה עִמּוֹ בְּעֵת שֶׁנּוֹלָד וְנִתְקַשְּׁרָה וְנִתְדַּבְּקָה שָׁם בְּתַכְלִית הַדִּבּוּק וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לָצֵאת מִשָּׁם עַד יוֹם הַמִּיתָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּנֶפֶשׁ הַצַּדִּיק שֶׁנִּכְנֶסֶת שָׁם בְּסוֹד הָעִבּוּר כִּי נִכְנְסָה בִּרְצוֹנָהּ וְיוֹצְאָה בִּרְצוֹנָהּ, וְאִם הָאָדָם יַתְמִיד בְּצִדְקָתוֹ גַּם הַצַּדִּיק הַהוּא יַתְמִיד שְׁכִינָתוֹ אֶצְלוֹ כְּדֵי לִטֹּל חֵלֶק בְּמַעֲשֵׂה הָאִישׁ הַזֶּה וְעוֹמֵד שָׁם עַד שֶׁיִּפָּטֵר הָאִישׁ הַזֶּה מִן הָעוֹלָם וְיַעֲלוּ שְׁנֵיהֶם בְּמַדְרֵגָה אַחַת כנז”ל, וְאִם הָאִישׁ הַזֶּה יַרְשִׁיעַ מַעֲשָׂיו אָז הַצַּדִּיק הַהוּא מוֹאֵס בְּחֶבְרָתוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ כִּי הִנֵּה אֵינֶנּוּ עוֹמֵד שָׁם בְּקֶבַע רַק בְּהַשְׁאָלָה, כְּדִמְיוֹן אוּשְׁפִּיזָא הַמִּתְאַכְסֵן בְּבֵית בַּעַל הַבַּיִת עַד זְמַן שֶׁיֻּכְשַׁר בְּעֵינָיו וְאִם אֵינוֹ מוֹצֵא מִשָּׁם נַחַת רוּחַ הוֹלֵךְ לוֹ, וּלְסִבָּה זוֹ גַּם כֵּן כַּאֲשֶׁר יִקָּרֵא אֵיזֶה יִסּוּרִין אֶל הָאִישׁ הַזֶּה אֵין הַצַּדִּיק הַהוּא מַרְגִּישׁ בַּצַּעַר כְּלָל וְאֵינוֹ סוֹבְלָם עִמּוֹ יַעַן כִּי אֵינֶנּוּ דָּבוּק שָׁם רַק בְּהַשְׁאָלָה.

Read the rest of this entry »

אמרו חז”ל: רשעים נכתבים ונחתמים בראש השנה למיתה, והיאך אם כן רואים אנו רשעים שחיים ולא מתים?

הַדָּבָר מְבֹאָר נִפְלָא בְּדִבְרֵי הָאֲרִ”י בְּשַׁעַר מַאַמְרֵי רשב”י, פָּרָשַׁת נֹחַ, וְהִנֵּה לְךָ דְּבָרָיו:

פרסומת חנות ספרי קודש

אומגה 3

וְיוּבַן במ”ש חֲזַ”ל הָרְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים וְיוּבַן במ”ש רַזַ”ל כִּי נִשְׁמַת הָרָשָׁע יוֹרֶדֶת אֶל רַגְלָיו בְּסוֹד ”וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכַּב”, כַּנִּזְכָּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר וּבְסֵפֶר הַתִּקּוּנִין, וְהָעִנְיָן הוּא כִּי הָרָשָׁע כַּאֲשֶׁר הוּא חוֹטֵא הוּא מוֹרִיד נִשְׁמָתוֹ בְּגֵיהִנֹּם בִּהְיוֹתוֹ בַּחַיִּים כִּי בְּעֵת יְצִירָתוֹ נֻפְּחָה נִשְׁמָתוֹ בְּקִרְבּוֹ, וּבִהְיוֹתוֹ חוֹטֵא מוֹרִיד נִשְׁמָתוֹ דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹתָיו וְנִשְׁקַעַת בַּגֵּיהִנּוֹם וּכְפִי בְּחִינַת עֲווֹנוֹתָיו - יוֹרֶדֶת נִשְׁמָתוֹ כָּךְ מַדְרֵגוֹת, וְלָכֵן בְּחַיָּיו קָרוּי מֵת, וְכַאֲשֶׁר הָיָה רָשָׁע גָּמוּר גָּרַם לְהַפִּיל נִשְׁמָתוֹ בַּגֵּיהִנּוֹם, וְאִם תֹּאמַר וַהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ שֶׁהוּא בַּחַיִּים וְאֵיךְ הוּא נִקְרָא מֵת כְּמוֹ שֶׁהִקְשׁוּ עמ”ש בַּגְּמָרָא כִּי הָרָשָׁע נִכְתָּב וְנֶחְתָּם לְמִיתָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וַהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ שֶׁהוּא חַי, אֲבָל הַתשובה הִיא עִם הַנִּזְכָּר כִּי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת נְשָׁמָה יֵשׁ בָּאָדָם, הַתַּחְתּוֹנָה הִיא נִכְנֶסֶת בִּפְנִימִיּוּתוֹ וְהָעֶלְיוֹנָה נִשְׁאֶרֶת בִּבְחִינַת צֶלֶם מַקִּיף עַל רֹאשׁוֹ כמש”ה אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֵּךְ אִישׁ כַּנּוֹדָע, וּבְעֵת שֶׁהוּא חוֹטֵא וְיוֹרֶדֶת נִשְׁמָתוֹ מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מִמֶּנָּה אֶל תּוֹךְ גֵּיהִנּוֹם כָּךְ נִכְנֶסֶת בִּפְנִימִיּוּתוֹ הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל נִשְׁמָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה הַנִּקְרֵאת צֶלֶם, וּכְפִי הַבְּחִינוֹת שֶׁיּוֹרֶדֶת נִשְׁמָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה בְּגֵיהִנּוֹם כָּךְ בְּחִינוֹת מַדְרֵגוֹת יוֹרְדוֹת מִנִּשְׁמָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה אֶל תּוֹךְ גּוּפוֹ לְהַחְיוֹתוֹ, וְכַאֲשֶׁר גָּמְרָה הַתַּחְתּוֹנָה לָצֵאת מִתּוֹכוֹ וְלָרֶדֶת בְּגֵיהִנּוֹם בְּחַיָּיו, נִגְמְרָה גַּם נִשְׁמָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה לִכָּנֵס בְּגוּפוֹ מַמָּשׁ וְנִשְׁאָר בִּלְתִּי צֶלֶם עַל רֹאשׁוֹ, וְאִם עוֹד יוֹסִיף לַחְטֹא עוֹד גַּם הַצֶּלֶם הַהוּא יֵרֵד מַטָּה מַטָּה לַגֵּיהִנֹּם מִמַּדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה כְּפִי הַגָּדֵר שֶׁחוֹטֵא וְאָז גַּם הַצֶּלֶם הַהוּא נִגְמַר לָרֶדֶת וְלָצֵאת דֶּרֶךְ מַרְגְּלוֹתָיו אֶל גֵּיהִנּוֹם, אָז עָלָיו אָמַר הַכָּתוּב ”כִּי אִם עֲווֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים” וְכוּ’, וְעָלָיו נֶאֱמַר גַּם כֵּן ”וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא”, כִּי כָּל בְּחִינַת נִשְׁמָתוֹ תַּמּוּ נִכְרְתוּ וְיָרְדוּ לַגֵּיהִנֹּם וְנִפְסְקָה אֲחִיזָתָם מִלְּמַעְלָה וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה.

וְאָמְנָם הַצַּדִּיקִים נִשְׁמָתָם הַתַּחְתּוֹנָה שׁוֹכֶנֶת תּוֹךְ גּוּפָם, וְנִשְׁמָתָם הָעֶלְיוֹנָה עוֹמֶדֶת צֵל עַל רֹאשׁוֹ בְּסוֹד אוֹר מַקִּיף וּמִשָּׁם שׁוֹאֶבֶת לוֹ חַיִּים מִלְּמַעְלָה תָּמִיד וּמְרִיקָה אֶל נִשְׁמָתוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ, וְיֵשׁ לוֹ תָּמִיד תְּרֵין רוּחִין חַד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי הִיא הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא בְּסִתּוּם לְמַעְלָה מִן הֶחָזֶה, וְחַד לְתַתָּא בְּעָלְמָא דֵּין מִן הֶחָזֶה וּלְמַטָּה בִּמְקוֹם הַנִּגְלֶה אֲשֶׁר שָׁם בִּנְיַן הַנְּקֵבָה מַלְכוּת הַנִּקְרֵאת עוֹלָם הַזֶּה, וְזֶהוּ סוֹד הַכְּפִילוּת שֶׁנֶּאֶמְרָה בַּצַּדִּיקִים: מֹשֶׁה מֹשֶׁה שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל וְכוּ’ עכ”ל זלה”ה.
מתוך הספר נפשי בשאלתי מהרב לוגסי

היאך ידע האדם מה עליו לתקן בגלגול זה דוקא, הלא כאמור לעיל שיש בכל גלגול חלקי נפש השיכים לאותו הגוף דוקא, והיאך ידע האדם תפקידו בגלגול זה העכשוי שהנו מגלגל בו עתה?

עַל כָּךְ מֵשִׁיב ”הַבֶּן אִישׁ חַי” בְּסִפְרוֹ ”דַּעַת תְּבוּנָה” שֶׁהָאָדָם הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ, וְיִרְאֶה הַקָּבָּ”ה שֶׁאָדָם זֶה מִשְׁתּוֹקֵק בֶּאֱמֶת לְהַשְׁלִים תִּקּוּנוֹ, אֲזַי יַעַזְרֵהוּ ה’ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַדְּבָרִים וְהַפְּעֻלּוֹת הַנִּצְרָכוֹת לְתִקּוּנוֹ, וְיֵצֵא מִן הָעוֹלָם מְתֻקָּן כָּרָאוּי, וְלִנְחִיצוּת הַדָּבָר הֲרֵי לְךָ בָּזֶה דְּבָרָיו הַנִּפְלָאִים שֶׁל הָרַב ”בֶּן אִישׁ חַי”:

אַל תִּתְפַּלֵּא וְתֹאמַר כִּי לְפִי זֶה עַתָּה בְּזֶה הַזְּמַן שֶׁאֵין נִמְצָאִים בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּרַבֵּנוּ הָאֲרִ”י זיע”א וְאֵין לָנוּ מִי שֶׁיּוּכַל לָדַעַת שֹׁרֶשׁ מְקוֹם אֲחִיזַת נִשְׁמָתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם וּבְחִינוֹת הַמְגֻלְגָּלִים מִבְּחִינַת נִשְׁמָתוֹ שֶׁקָּדְמוּ אֵלָיו לֹא עַל עַצְמוֹ וְלֹא עַל אֲחֵרִים, אִם כֵּן נִמְצָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר חַס וְחָלִילָה לְשׁוּם אָדָם לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כְּתִקְנָהּ, וְאִם כֵּן אֵיךְ יֻשְׁלַם הַתִּקּוּן?

דַּע לְךָ כִּי רַבֵּנוּ זלה”ה אַיְּרֵי בִּשְׁלֵמוּת הַבָּאָה וְנַעֲשֵׂית מִכֹּחַ הָאָדָם מִצַּד יְדִיעָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ - זֶהוּ מַה שֶּׁנֶּעֱלָם הַיּוֹם מִבְּנֵי הָאָדָם, אַךְ וַדַּאי כִּי בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת הָאָדָם לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כְּתִקְנָהּ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הָרַבִּים יָשִׂים בְּלֵב הָאָדָם לַעֲשׂוֹת עִנְיָנִים הַצְּרִיכִים לוֹ כְּפִי מְקוֹם אֲחִיזַת נִשְׁמָתוֹ וּבְחִינוֹת הַמְגֻלְגָּלִים וְכוּ’ וְהַכֹּל כְּפִי דְּבֵקוּת וְהִתְלַהֲבוּת לֵב הָאָדָם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת לֵב הָאָדָם מִשְׁתּוֹקֵק וְחָפֵץ וּמִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן נַפְשׁוֹ אֶלָּא שֶׁחֲסֵרָה הַשָּׂגָתוֹ וִידִיעָתוֹ, אָז עוֹזֵר אוֹתוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּשִׂים בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים הַצְּרִיכִים לוֹ לִשְׁלֵמוּת תְּשׁוּבָתוֹ, וְעַל כֵּן תִּקְּנוּ לָנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה לְהִתְפַּלֵּל כָּל יוֹם בְּי”ח בִּרְכוֹת הָעֲמִידָה ג’ פְּעָמִים הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ וְכוּ’ וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, אַךְ לִהְיוֹת כִּי הֲכָנוֹת הַלְּבָבוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ הֵם מוּעָטִים בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, לָכֵן הַגָּלוּת מִתְאָרֵךְ, וְלָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְעֵזֶר שָׁלֵם בְּעִנְיָן זֶה בְּנָקֵל, אַךְ אִם הָיָה לָנוּ צַדִּיק גָּדוֹל כְּרַבֵּנוּ הָאֲרִ”י זיע”א וְכַיּוֹצֵא שֶׁיְּגַלֶּה לָנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בְּדוֹרוֹ, הָיָה מִתְרַבֶּה תִּקּוּן הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַתשובה אֵצֶל בְּנֵי אָדָם וְאָז הָיָה נִגְמָר תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת בִּזְמַן יוֹתֵר מֻקְדָּם.

גַּם עוֹד יֵשׁ לוֹמַר בְּאֹפֶן אַחֵר, כִּי רַבֵּנוּ זלה”ה אַיְרֵי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ הָאָדָם לְתִקּוּן הַיִּסּוּרִין, שֶׁאִם יֵדַע שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת נִשְׁמָתוֹ וְכוּ’ שֶׁאָז יוּכַל לַעֲשׂוֹת תשובה שְׁלֵמָה גְּמוּרָה מִבְּלִי צֹרֶךְ לְקַבֵּל יִסּוּרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וְכַמָּה גִּלְגּוּלִים בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב, מֵאַחַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת וּמְרַפֵּא הַפְּגָם וְהַמַּכָּה, עַל כֵּן בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל זֶה הִנֵּה הוּא מִצְטָרֵךְ לְיִסּוּרִין וְעוֹד צָרִיךְ לוֹ כַּמָּה גִּלְגּוּלִים, לָכֵן רַבִּים הֵם הַיִּסּוּרִין בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁנִּתְמַעֲטָה הַהַשָּׂגָה וְהַיְדִיעָה, וְגַם בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים מִי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ יְדִיעָה וְלֹא זָכָה לִשְׁמֹעַ מְקוֹם אֲחִיזַת נִשְׁמָתוֹ וְכוּ’ מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר אֲשֶׁר הָיוּ בִּזְמַנּוֹ אֵין הָכֵי נַמִּי הָיָה נִשְׁלָם תִּקּוּן שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי יִסּוּרִין וְעוֹד כַּמָּה גִּלְגּוּלִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת וְכַיּוֹצֵא, הִנֵּה כִּי כֵן בְּדוֹר יָתוֹם כָּזֶה הָעִקָּר הוּא כַּוָּנַת הַלֵּב וְהַכְנָעָתוֹ וְהִתְלַהֲבוּת וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁלּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּבִשְׁלֵמוּת נַפְשׁוֹ, שֶׁאָז הַקָּבָּ”ה יָחוּס אֵלָיו וְיוֹרֵהוּ הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב אֲשֶׁר יֵלֵךְ בּוֹ וְהַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, כִּי הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּדוֹרוֹת אֵלּוּ לֹא מָצִינוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב, עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּזְכֶּה אֵלָיו בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר, שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בְּעֵין הַשֵּׂכֶל שֶׁלּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ מהרח”ו ז”ל בְּהַקְדָּמָתוֹ מַאֲמָר ס’ הַתִּקּוּנִין וז”ל וְאַנְתְּ אֵלִיָּהוּ עָתִיד לְאִתְגַּלְיָא בְּסוֹף יוֹמַיָּא, וְאִית מָאן דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְיָא לֵיהּ אַפִּין בְּאַפִּין, וְאִית מָאן דְּעָתִיד לְאִתְגַּלְיָא לֵיהּ בִּטְמִירוּ בְּעֵין הַשֵּׂכֶל דִּלֵּיהּ וְכוּ’ ע”ש וְהָבֵן זֶה.

מתוך הספר נפשי בשאלתי

גלגול נשמות

ספרים לילדים
סידורים חומשים ברכונים
דיסקים רגילים
דיסקים שירים

מהו החלק הקשה באמונה שעליו יש להשקיע ביותר?

החלק הקשה ביותר באמונה היא נקודת ”התמימות”.

רוב חיי האדם אכזבות, כמעט שלא יבצר במשך כל יום בממוצע - שלא יתאכזב האדם ממקרי החיים לפחות פעם אחת, אם זה בגלל שמאכלו לא הוכן כראוי או בזמן, או מפאת מלבושיו שלא הוכנו לו, או שאבד לו חפץ, או שנתקלקל חפץ, או שלא נעשה רצונו בדבר מסוים שביקש שיעשה, המעוררו לכעוס וכיוצא.

ואז עיקר המבחן, היאך מביע הוא את תגובתו, החל מקבלת האכזבה בסבר פנים יפות ובשמחה שזו המדרגה העליונה, ועד המדריגה התחתונה לקבל ארוע מאכזב בזעף ובזעם בטרוניא ובהטחת דברים שאינם תואמים את האמונה.

ו”בין לבין” מדריגות רבות ישנם, כל אחד תהא תגובתו כפי עמלו ויגיעו בקנית האמונה, הטהור באמונתו יתקרב ככל האפשר למדריגה העליונה - לקבל בסבר פנים יפות, וכן הלאה איש איש כפי מדרגת אמונתו.

וככל שיתחזק במידת התמימות, שביאורה הוא סילוק השכל שמעורר קושיות ותמיהות על הנהגת ה’, וישים עצמו כבער לפני ה’, זהו האדם השלם שיזכה לישועת ה’. וכנאמר בגמרא (חולין ה’ ע”ב) אדם ובהמה תושיע ה’, אמר רבי יהודה אמר רב: אלו בני אדם שהמה ערומים בדעת, ומשימין עצמן כבהמה - תושיע ה’.

אומגה 3

Welcome to בלוגים ואתרים טובים. This is your first post. Edit or delete it, then start blogging!